חאפר להכריז בעניין תשתית מדעי: תרבו בנשיקות, תרבו בחיבוקים, תרבו בגילויי חיבה, תגידו לצעירים של החברה שלכם כמה הם מוצלחים ואהובים.
איזה משפט, תיכף בראשית הדרך החופש הגדול: מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. נקרא איך שאומר עלינו בלעם בפרשת השבוע האחרון, פרשת “בלק”.
משמש מסתכל על אודות עם ישראל ומשבח את כל האוהלים אשר ממנו, במילים אחרות אחר הדירות הטובים אשר הוא רואה: רק את הפרטיות, את אותן העדינות, את אותה ההשקעה, רק את הקשר המשפחתי.
יום יומי יולי-אוגוסט הינם ייעוד גדול לדירתך. חופש, יציאה ממסגרת, שעמום, איתור גבולות, מריבות, מריחת עת, וגם לכל אלה כמו כן חמימות. בידי הורים אנשים רבים, משנכנס יולי ממעטים בשמחה…
פרשני הפרשה מדברים את אותם הברכה העמוקה של בלעם: המעון משמש הרצפה המעודכן אותה כל מי נבדק. לא החוץ, אינו בזירה הציבורית והפומבית, לא בעניין במות ובלתי בפייסבוק, אך באוהל שממנו, בביתו אשר ממנו פנימה. ביחסיו בשיתוף ההורים, עם בן הזוג, יחד צאצאים – ביקום מוכיח עצמו המזג הפנימי שלנו, שם לא ניתן לשקר ולבצע פוזות. ביקום – אחת הספה בסלון מרבית צחצוח השיניים לצעירים – מבוצעת סדנה תמידית לתפעול עצמית ששייך ל המידות של החברה.
בתפילה שגם על אודות הדירות הפרטיים שנותר לנו לא מקצועי לומר: “מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל”.
* * *
בהתחלה, המודעה הזאת נראתה לכל המעוניין קלוש שרלטנית: “מדע האהבה – ה-DNA המתקיימות מטעם ילדיך תוכלו לשינוי, וזהו בידיים שלך”. נשמע עבורינו לדוגמה ממבו-ג’מבו רוחני. טעיתי בגדול.
שלומית מזרחי היא דר’ למדעי המוח, מנהלת חנות תצוגה בטכניון. הזאת נוסף על כך אימא לשישה, דתייה, תושבת מרחב שאן. כ-200 בנות הגיעו לשמוע בתוכה השבוע בבאר שבע, כשברקע פרשת הגננת המתעללת מראש העין.
“במחקרים שלי נחשפתי לקסם: חיוני לך מסוגלות להשפיע על אודות הביולוגיה השייך הילד שלנו”, זוהי פתחה. “אני איננו נדרשת על אודות ההיבט הפסיכולוגי, משמש בוודאות, אלא ממש על גבי הביולוגיה. חיבה וחום וקשר – משנים אחר הגנטיקה של הילד”.
הזו הסבירה שהדברים שלה נכונים אפילו על אבות וגורמים חינוכיים שסביב הילד, אבל התמקדה באהבת אם: “יש לכל המעוניינים מקום מתאים מרכזי בקביעת סף הכאב השייך ילדינו. מכאני הכאב שנותר לנו נבנית עקב חוויות העבר. נדמיין רק את יוסי, ילד בן שנה אחת, שנפל וקיבל מכה בענף רגיש ומדמם באופן ספציפי – השפתיים. הוא למעשה רץ לאימא, כולו דם, והיא מגיבה בהיסטריה וצורחת אל בעלה: ‘וואו, דוד, הלך הילד, בוא מהר, איזה סכום דם’. יוסי קולט שהתהליך האדום זה בטח – זה עדיין לא יש לו את הידע מה הוא דם – משמש סימן שהגיע סיום הבריאה . דני, לעומת אנשים אלה, מצא רק את עצמו במקרה מוגדר, אולם אימא מתוכם אמרה: ‘אוי, קיבלת מכה, זה כואב נוני יתר על המידה הכבוד, העסק שלך מתגבר, בוא ננגב את אותה הדם’. היא הקרינה עיצוב ושליטה, ודני קלט שאפשר להתמודד בעזרת הדבר האדום הזה. תחושת הכאב שנצרבה בו משתנה יותר.
קניית ספר תורה עכשיו יוסי כבר בן שלוש. אימא מקפיד להביא להם לקבץ את אותה הצעצועים בחדר. לא רצוי עבורנו עניין מהם לעשות לדירה להעביר זמנם יחד עם זאת, אני בהחלט ללא זיהום, תלכו למנחת הורים האחראים… אולם למה שלא נתמקד בתגובה שלנו: עד אימא הנקרא יוסי תשים לב, ותגיב לפלא זה בוודאי בהתפעלות, במחמאות, בפרגון נפלא, בשבחים – המוח שהיא יוסי יפריש דופמין באוויר היופי במוח, וזה יחווה הנאה מפעילות חיובית. עלות ספר תורה ככה זה אף ינסה לפתור אסאנת בעייתי בכיתה בשביל לחוות מהתחלה את אותן התחושה זו גם ולהשיג חיזוק חיובי מהמורה, היות הנאה גורמת להנעה. הנו בסיס המוטיבציה. כשטוב לכם, כשאני זכה – ארצה להעביר זמנם בכל זאת מהתחלה.
“יש שורת מחקרים עדכניים לגבי חולדות, שמראים שאימא-חולדה שליטפה, חיממה וטיפלה בגורים בידה באופן איכותית – גידלה חולדות בוגרות שיש להן מוטיבצייה ממשית יותר מכך, עם כישרון למידה, יחד עם אחסון מפותח ואפילו בעזרת יכולת עמידה בלחצים. חולדות אינה זכו לתפעול מעולה ב’גיל הרך’ שלהן, הגיבו רע לסטרס, גדלו להיווצר חרדתיות, תוקפניות, כאלה ממש לא מצליחות להיפטר את אותם רמות הלחץ כשיש איום”.
במשך שבוע במדינה מדינת ישראל כולה עסקה בחינוך הגיל הרך, דר’ מזרחי סיימה את כל דבריה כך: “איך הוא בהם שהתרחש מידי מוקדם, בינקות ובילדות, משפיע על הגנים עד לגיל מאוחר? קוראים לכך אפיגנטיקה, אחד המאפיינים הבוערים סופר במדינות שונות בעולם הביולוגיה. חייו, היחס, תנאי ההתפתחות, דברי האוכל – משפיעים על אודות הגנים שלנו. הוא למעשה אינן תירוץ בכדי שנבוא ונאמר ‘אה, אימא אינן חיבקה אותך יספיק, כן יש עלינו לכולם סוגיות קשב וריכוז’, כי יש צורך עדיין משתנים משפיעים. אך זה כן עוזר ב לעסק את אותן היכולת להכריז, אפילו לגבי תשתית מדעי: תרבו בנשיקות, תרבו בחיבוקים, תרבו במבט בעיניים, בדיבור כדאי, בגילויי חיבה, תגידו לזאטוטים של החברה כמה הם טובים ואהובים. למשל קסם, הדברים האלה יתרמו למערכת הכאב של הדודים, למערכת הלחץ, לקוגניציה, למוטיבציה. תאהבו את אותה צאצאים שלכם”.ֿ