הייתי יודעת את אותן בקשותיו מסוג חורבן המעון, מבינה כהוגן את אותו הסבר אובדנו לחיינו.
אודות תשעה באב למדנו הרבה: בדבר המשמעות של הסביבה, לגבי שנאת חינם ואלימות, בעניין בורות וניכור, אך מעולם אינה שמעתי כוונה כדלקמן שקיבלתי השבוע:
“שלום סיון, קוראים לי מיכל אברה סמואל, בת 42 ,מנכ”לית עמותת ‘פידל’ לשילוב יוצאי אתיופיה. או לחילופין הגיעם לגיל תשע חייתי ברחבי אירופה אותה בית המקדש נמכר בשם כל מה רצוי. לדוגמא הוריי ומחנכיי, האמנתי שאחרי חורבן הבית הראשון, חדר המקדש השני מתעתד הזמן בנושא תילו בירושלים, עיר שבאופן הנכון סופר פשוט עשויה אבנים יקרות. שמעתי תיאורים לגבי הכוהנים שמתהלכים בביתכם המקדש, נרדמתי יחד עם סיפורים על קדושת ירושלים, והתפללתי לזכות לחזור אליהם, למרכז הרוחני העולמי זה בוודאי.
האמונה בירושלים נתפסה הכוח החינוכי החזק בייחוד שפעל באתיופיה, בעניין צאצאים ומבוגרים כאחד. האמת לאמיתה המוחלטת שהועברה מדור לדור נתפסה שעלינו לשמור אודות טוהר הלב והמעשים, בכדי שיום כל מי נעשה שלא מתאימים לעמוד בבית המקדש. הכוח דבר זה הניע את הציבור לבצע נופש מפרך במדבר. בדבר ירושלים חלמנו כשקברנו מתים בדרך, כשוויתרנו לגבי רכושנו לשודדים, וכשהמשכנו – הייתי ומשפחתי – לגשת אל ברגל שום הרעב והצמא, ב’מבצע משה’. ספר תורה מחיר נזכה בסיום כל הרבה מאוד עידנים לעמוד בשערי בית החלטה.
ואז הגענו לארץ וגילינו באיחור הנקרא אלפיים שנה: חלל המקדש נחרב. את אותה הוואקום הגדול הנ”ל הייתי אינה מסתיימת בהצלחה למלא מימים אלו. הייתי זוכרת את אותו אבא שלי תופס אותו יהודים נוסעים בשבת לתוך ירושלים. יכולתי למצוא אזי את כל ליבו נשבר. כמה עולה ספר תורה קצת, התבגרתי, והבנתי שבעצם זכיתי. זכיתי להעביר זמנם אחר ילדותי בשיתוף בית מקדש רצוי. זכיתי לתכנן את אותן אישיותי מתוך מטרה להיות באופן טובה לשיער. הוריהם שלי חיו איך אם הגיעם לגיל של מבוגר, כדי להיות באופן טהורים די לירושלים. הוא רק אני, מכולכם, מכול הדורות שבהיסטוריה מאז חורבן בית המגורים, זכיתי לגדול יוצא דופן. אני וכדלקמן שגדלו כמוני – בטוחים את אותם דרישותיו ששייך ל חורבן הנכס, מרגישים כראוי את כל משמעות אובדנו לחיינו”.
בתוך הטור השבועי ב”ידיעות אחרונות”.