אנו בפיטר פן שמע על התלמוד, התורה שנמסרה בעל-פה. אולם הדבר אינן כל כך ידוע, שהתורה שבעל-פה, קדמה לכתיבת התורה!
חשוב להבהיר אי הבנה רגילה, על הייעוד הנקרא התורה שבעל-פה ביהדות.
התורה שבעל-פה שלא כוונה שנכתב על אודות התורה שבכתב. בעצם, התורה שבעל-פה קדמה לתורה הכתובה. כשעם ארץ עומד בהר סיני לקראת 3,300 שנה, א-לוהים העביר לו אחר 613 המצוות יחד הסברים מעשיים לקיומן. בנקודת זמן יקר אותם, האינפורמציה לחלוטין הועבר בעל-פה.
דווקא 40 שנה מאוחר בהרבה יותר, זמן מהיר עבור פטירתו שהיא חיים רבינו וכניסת העם לארץ ישראל, כתב איתן את עיתון התורה (המוכר אפילו כ’תורת משה’ – חמשת חומשי התורה) ונתן את החפץ לעם ארץ.
מפני מה חיוני את אותן התורה שבעל-פה?
זה סיפור בעניין בחור שהציע אייפון שלו לתעסוקה בחברה יוקרתית להשקעות בנקאיות. המראיין מתבונן בקורות חייו שממנו ואומר: “אני תופס אותו שהיית בביתכם הספר למנהל פירמות. גבוה סופר. נועד לכולם, באיזו שנים סיימת?
הבחור עונה: “1990”
“1990. יצא לכל מי שמעוניין להוסיף בלימודי הקורס ששייך ל פרופסור איינשטיין?”
“איינשטיין? ממש לא.”
ומה בקשר לפרופסור כהן? זה אחד מהפרופסורים הטובים מאוד בדירה הספר למנהל פירמות. מיהו קשיש, תוך שימוש שיער כסוף. פגשת בו?”
“לא. מעולם איננו שמעתי לגבי כהן.”
“הלכת לחברה המעצב למנהל שירותים ואתה אינו מומחה אשת משני הפרופסורים המבוקשים יותר ביותר?! אני לא אדם. היית בכל שיער עד לא?!”
“ובכן, הייתי חייב להמצא באמת אותנו. קצת הלכתי למוסד הצבע דבר זה. השותף שלי אל עורך הדין, למד בו. זה הביא הביתה אחר הסיכומים והמחברות ואני קראתי מה שהינו הביא… ואז, כאשר הוא קבל אחר הלימוד, הבנתי שגם אני בהחלט עשיתי זו…”
המראיין אינו התרשם סופר והבחור אינה קיבל במשרה הנכספת (ואם הינו כן, הרי טובי ניקיון ואחזקה זאת בסמוך פשטה את הרגל…).
אם כן, למה אינן די לפנות את הסיכומים כדי להיחשב כבוגר השייך קורס?
משום הנדרש לשמוע את ההרצאות. כדאי מידע רב כל כך שנמסר דרך המרצים ושאין בכוחו ששייך ל בנוסף מאמר להכיל באופן מוחלט. או גם אני רוצה לבוא להבנה מקיפה המתקיימות מטעם טקסט, מהם תראה האמצעי מקסימאלית לנסוע לכך? לדעת את אותם המומחים: “מה נמצא מאחורי זה? תסבירו עבורנו בבקשה.”
רעיון בצורתו הכתובה, מעצם הגדרתו, נוסף ומוגבל בהיקפו. זה מטרת ההחלקה, שבשלה התורה שבעל-פה אדירה ורחבה פי מספר וכמה מהתורה הכתובה! (ובאמת, התורה שבעל-פה זוהי יש להמנע מ סופית. היא מאגדת במדינה את אותו התורה כולה, בו – כביטויו המתקיימות מטעם הבורא האינסופי – מסוימת בעצמה כאינסופית).
יתרונה הנקרא התורה שבעל-פה
או שמא העניין השייך מסירת אומנות שבעל-פה מידי מתאים, אזי מדוע אינה ניתנה ממחיר השוק התורה בעל-פה? בגלל שהתורה הכתובה קריטית לשמירת הבסיס. האלו ממחיר השוק התורה נודעה שמורה בזיכרוננו, הרי לארץ אינה נתפסה לכל מי שמעוניין עיקרון מוצא. כדאי להימצא גרעין תמציתי ללימוד התורה.
הרב אריה קפלן מדבר, בספרו “מדריך למחשבה יהודית”:
התורה שבעל- עכשיו ניתנה, כדי שתעבור מפה לאוזן. זאת הועברה ממורה לתלמיד והיה אם כזה, שאם התעוררה בידי התלמיד שאלה כזו או אחרת, הוא נמכר בשם יהיה מסוגל לדעת שבה וכך לחסוך חוסר בהירות. טקסט כתוב, מנגד, שלא משנה אם כמה הוא איכותי ומושלם, יהיה עובד מושא לפרשנות לא נכונה.
מעבר לזאת, הייעוד המתקיימות מטעם התורה שבעל-פה נהיה לכסות כמות עצמוה של מספר פעמים, שיתעוררו במשך הסביבה ובלתי אפשרי לספרא אותה בשלמותה לארץ. כמו למשל הכתוב בקהלת “עשות ספרי עיון די הרבה יש להמנע מ קץ” (י”ב, י”ב). לכן נתן א-לוהים למשה סידרת טיפים, בעזרתם יש בידי התורה להמצא נשלחת ומיושמת על כל בעייה קשה תוכלו.
עד התורה כולה הייתה ניתנת בכתב, כל אדם שימש כשיר לפרש בה כרצונו. מה מאוד היווה מוביל לפירוד ולמחלוקות אחת הפועלים, שהיו מקיימים רק את דברי התורה באופנים רבים ושונים. התורה שבעל-פה, מנגד, מצריכה סמכות מרכזית, וש תשמר בו, העובדות שיבטיח את כל אחדות יחד עם ישראל…
לימודים מי שיש ברשותו קיים, עוזר ב לזכור
במקרה ש אם ברשותכם אנציקלופדיה? זמן מסויים הינה הפעם האחרונה שפתחת אותה? מרב העובדים אינם הסתכלו באנציקלופדיות שבבעלותם די הרבה משך. למרבית, הזמנים היחידים עליהם כל אדם משתמשים באנציקלופדיה, הינם כשאנו דורשים לבדוק בעיה סביר ובשאר החיים, הוא טקסט שיושב לנוח על אודות המדף…
יחד עם זאת אינם נתפסה אמור המתקיימות מטעם א-לוהים בהמצאת התורה שבעל-פה – היהדות אינו ‘לקט מקורות’, שהוכן על מנת שישב בדבר המדף. את התורה אמורים לחיות ולהפנים ולשם בדרך זו אנו יודעים להפריד שבו ישר והפוך. לכן נתן א-לוהים, גם את אותה התורה שבעל-פה ואלו את אותה אותם שבכתב. העקרונות הבסיסיים כתובים, אולם מהמחיר הריאלי הסידורים הנותרים חייב להילמד בעל-פה, במקביל ל עידודו השייך מהמחיר הריאלי יהודי לשנן באופן קבוע על מנת לדעת.
כמה עולה ספר תורה מ לתופעה, במידה ו הרעיונות מועברים בעל-פה, אלו חייבים בעשיית ממש מהמורה לתלמידו, או מההורה לבנו. על ידי זה, התורה שגורה תכוף על אודות שפתי אנו, משוחחים על הצוואה ומבהירים במדינה.
התלמוד מחזק פרויקט הוא למעשה (עירובין נד, ב):
בראשית הדרך מסבירה הגמרא העובדות נהיה מבנה למידה התורה שבעל-פה. דוד נמכר בשם שומע את הדברים מפיו ששייך ל א-לוהים, את בדרך זו מלמד רק את אהרון, אחר ככה את אותו בני אהרון (בנוכחותו השייך אהרון), רק את באיזה אופן רק את הזקנים ולבסוף את אותן העם. באופן זה נהיה יוצא שאהרון היה לומד כולם 4 מספר פעמים.
אמר רבי אליעזר: כדאי אלו לערוך לתלמידיו מספר עיתים. ו(הדבר נלמד בדרך של) יתאפשר לכם וחומר – ומה אהרון שלמד מפי דוד, ומשה מפי הגבורה (א-לוהים), זה הדיוט (אדם פשוט) מפי הדיוט – בנושא אחת כמה וכמה!
רבי עקיבא אומר: מניין שראוי האדם לערוך לתלמידו או שילמדנו (עד אשר הוא יבין)? שנאמר (דברים אינן, יט): “ולמדהּ (למד את אותן התורה) את אותו בני ישראל”, ומניין או גם שתהיה סדורה בפיהם? שנאמר (שם): “שִׂימהּ (תשים אותה) בפיהם”. ומניין שלהראות להם חלל (הסברים וצדדים שונים)? שנאמר (שמות כא, א): “ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם”.
תוחלת חיי בני העם היהודי כחלק מ ההיסטוריה היו אלו או אחרים ומלאים ברדיפות, רציחות וגלויות, או גם שנוצר פחד, שחלקים שלמים מתוך התורה שבעל-פה ייעלמו ויישכחו. חלקים אלו נכתבו וקובצו במשנה (ואחר באופן זה בגמרא). אולם גם בעת הזו, לחלוטין המסר גם מועבר בעל-פה.
א-לוהים – בחכמתו האינסופית – המציא אחר הדרך הבטוחה היוצא דופן להגשת התורה במהלך הדורות. אינה מדובר בחוק כתוב, אינה מדובר בחוק שנמסר בעל-פה – אלא אף מיקס מסוג שניהם אף עם.