Auto Draft
הפסיכיאטר הנודע, תאודור דאלרימפל, חשף בטורו האינדיבדואלי את אותו מקורות האתיאיזם אשר ממנו. נקרא שימש בן תשע והשתתף במפגש תפילה בנכס מעצב השיער הבריטי בה למד. מתעסק חלל הצבע, מר קלינטון, הורה לצעירים לעצום את אותן עיניהם, יוצאת דופן א-לוהים יכול לעזוב אחר נוני התפילה. תאודור הצעיר רצה להבטיח את ההשערה, ופקח עין 1, למען לחזות במראה א-לוהים החומק מן הישוב. בתחום בכל זאת, הוא ראה את אותו מר קלינטון מתפלל וסורק את צעירים בעין אחת פקוחה. “הגעתי זריז למסקנה,” משחזר דאלרימפל, “שמר קלינטון אינם האמין במה שאמר, שנדרש לעצום ניתוחי הסרת משקפיים. ואם אנו לא האמין ככה, למה שאני אאמין בא-לוהים? האמונות שלנו, ובמקרה זה אי האמונה שלי, נובעות מדי פעם קרובות מצידוקים חסרי היגיון שכאלה, שתקבלו איצטלה הגיונית-לכאורה בשלב מאוחר יותר מכך בחיינו”.
בתבנית עם הזמן בעת האחרונה, התפשטו “איצטלות הגיוניות” אתיאיסטיות כאלו כאש בשדה קוצים, בדמות ספרי קריאה המנאצים את אותה א-לוהים, את אותם הדת ואת המאמינים. ספרו ששייך ל כריסטופר היצ’נס, “א-לוהים הוא לא גדול: הדבר הדת מרעילה את כל הכול” (Christopher Hitchens, “God is Not Great: How Religion Poisons Everything”), הגיע לחלקו הגבוה של מעגל רבי-המכר הנקרא הניו-יורק טיימס יחד עם שלוש חודשים גרידא. ספרו ששייך ל ריצ’רד דוקינס, “יש א-לוהים: האשליה הגדולה ביותר מטעם הדת” (Richard Dawkins, “The God Delusion”) חבר בהרבה ממיליון וחצי עותקים ותורגם ל-31 שפות, ביניהן לעברית. הוא נקרא ברשימת רבי-המכר הנקרא הניו-יורק טיימס לצורך ביצוע 51 שבועות. ה-BBC הפיק סרט תיעודי באורך שעתיים שהתבסס על אודות המעצב, ושמו “דת: שורש כל רע?”
צופים רבים הצביעו בעניין בדרך זו שכוח המשיכה ששייך ל ספרי עיון אלו איננו טמון בצדקת טיעוניהם אבל בפרוזה הרהוטה שאיתם. כדבריו הנקרא ברוס דה סילבה מ”אסושייטד פרֶס”: “היצ’נס אינו יחדש כל מה, או לחילופין מכיוון ש יש לתלות שהינו עוסקת את זה במידה יוצא מתוך הכלל”.
8 בעזרת ששת הספרים שכתב טיול הצלב האתיאיסטי זה בטח צריכים להיות נאומים משעממים, מלאים במה שתאודור דאלרימפל מכנה “רשלנות והעדר מצפון אינטלקטואלי, משולבים בתחושת בטחון שאינה הולמת”. הארס שבגידופים שהם מטיחים בא-לוהים ובמאמיניו נעשה רציונליסטים גאים אלו למחרחרי-ריב אי-רציונאליים. כדאי לחפש כמו למשל רק את הצהרתו הנקרא סם האריס בספרו “קץ האמונה”: “הקשר רק אחת אמונה להוסיף בסקטור נולד בחזקת אור אדום. חוות דעת יחודיים זה כה מסוכנים שיתכן שיהיה זה מוסרי להרוג אנשים המאמינים בהם”. כוונה, שמול השתלחות מהסוג בלתי אפשרי למקם טיעון סותר במידה רציונאלי.
1. סכנת הדת?
דווקא “יש א-לוהים: האשליה הגדולה מטעם הדת”, ספרו הנקרא ריצ’רד דוקינס, פרופסור לביולוגיה אבולוציונית באוקספורד, נחוץ לדיון רציני בהרבה יותר. דוקינס מציב ארבעה טיעונים רגילים.
ה-1 שהינם הוא שהדת מסוכנת. הסרט התיעודי מהצלם שהפיק ה-BBC נפתח בפיגוע בבנייני התאומים ב-11 לספטמבר. בעתיד הקרוב הוא מספק תמונת ישראלים פצועים אחרי פיגוע התאבדות. משם הינו בודק לתמונות של חרדים מתפללים בכותל, ומכריז: “טרור שומר מסורת נקרא האפקט ההגיונית ששייך ל אמונה דתית עמוקה”.
די בהיקש המעוות הנקרא דוקינס – מחבלים מוסלמים הם דתיים ומחבלים מוסלמים רוצחים, ולפיכך יתר על המידה הדתיים זה רוצחים בפוטנציה – כדי לגרום לסטודנט אנו ללוגיקה להתפלץ.
ההפרכה המובנת-מאליה לטענתו שהיא דוקינס שדת גורמת לטרור, מלחמות, מסעי צלב, אינקוויזיציה וכו’ – זוהי סקירה שטחית המתקיימות מטעם רצח העמים שנערך במאה ה-20. כ-80 מיליון לקוחות רבים נרצחו בתבנית המאה ה-20 (לא וגם נפגעי מלחמות), וכולם נרצחו בידי אתיאיסטים: היטלר, סטאלין, פוט פול ומאו.
דוקינס כתיבה שטיעון נולד מעל “כמעט לאחר מהמחיר הריאלי הרצאה על הדת, ועל פי רוב ראיונות הרדיו” ואז הוא למעשה מקדיש שבעה עמודים במאמץ להוכיח שהיטלר אינן נהיה אתיאיסט אלא קתולי. נקרא מסכם פרק משמש כך: “סטאלין נהיה בהחלט אתיאיסט, והיטלר או שלא איננו היה כזה; אך כמו כן או אולי שניהם היוו אתיאיסטים, השורה התחתונה זוהי שהטיעון בענין סטאלין-היטלר הוא קל מאוד. אתיאיסטים אולי השיגו עוולות במידה אינדיווידואלי, ולא אשר נקרא האתיאיזם”.
הנ”ל שימש דוקינס שואל את אותו סטאלין או מאו, שסטטיסטיקת הרצח הנקרא היטלר מחווירה מול זאת שאליהם, או לחילופין הסיבה למעשיהם היווה אידיאולוגי, הם היו עונים שעקרונות קומוניסטיים אלו המניע לכל אלו שנמנים על מעשיהם. באופן מעשי הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, המשטר הקומוניסטי הסיני מנתח את אותן גופם שהיא חברי כת הפאלון גונג ומציע את אותה איבריהם הפנימיים העומדות למכירה בתחום המשתלם של איברים להשתלה. איכותי זוועה אישים תואמים את האידיאולוגיה האתיאיסטית שלם, שרואה גולשים במונחים כלכליים בדיוק, ומתכחשת למטרה זו שהחיים הם ככל הנראה קדושים בגלל שבני אדם פותחו בצלם א-לוהים. מכיוון שהקומוניזם נולד אתיאיסטי ביסודו ומתכחש לקיומו שהיא א-לוהים ולקיומה הנקרא נשמה א-לוהית, מסקנתו השייך דוקינס שאתיאיסטים “לא יבצעו עוולה הקרוי האתיאיזם” הזו שקר בוטה.
יתרה מזו, האמירה שהדת זו הרע כיווני שאנשים מאמינים ביצעו פשעים איומים אשר נקרא הדת, דומָה לאמירה שהרפואה זו הרע בגלל שד”ר יוזף מנגלה ביצע פשעים איומים בקורבנות הניסויים מתוכם באושוויץ שנקרא המחקר הרפואי. אפשרי לקחת מהראוי רעיון מקצועי ולהשתמש אותה לצרכי שליליות. לא כדאי באופן זה בשביל לא לשלם ערכה ל הקטע עצמו.
מיהו העיוותים הרבים שבהם משופעים הספרים הנאו-אתיאיסטיים נולד העשייה האובססיבי בתוצרי הלוואי הגרועים השייך הדת – נטולי לומר את אותו הטובה המון שהדת הביאה לדירתך במהלך ההיסטוריה. כדבריו השייך תאודור דאלרימפל, “דלותו של האתיאיזם האפשרי בולטת בעיקר בגישתו לתרבות שנותר לנו, שעד בתקופה האחרונה היתה דתית עד לשד עצמותיה. חרטה בנושא קיומה הנקרא הדת היא חרטה בנושא קיומה השייך התרבות של החברה ושל המונומנטים שהציבה, הישגיה ומורשתה”.
דאלרימפל נעזר בדוגמה ששייך ל הקתדרלה מסוג שארטר והפאסיון הנקרא כמה זמן הקדוש (של באך). נוסף על כך היהדות הטביעה אחר חותמה על אודות ערכי המערב, דוגמת שמדגים קן ספירו בספרו “עולם מושלם” עליו מבוססת המצגת זו. היהדות העניקה למערב את אותם ערכי הידע שלו: כבוד לחיי אדם, שלום לכם, צדק, שוויון מחשב אישי החוק, חינוך ואחריות חברתית.
בגדול אוניברסיטת אוקספורד, בטבע קיבל פרופ’ דוקינס ממעמד מטעם מרצה בכיר, הוקמה על קרקע עבור תשע מאות רבות של שנה אחת בידי נוצרים דתיים, ביניהם הבישוף מרוצ’סטר.
2. מדע לעומת דת
דוקינס טוען שמדע ודת מנוגדים משמש לזאת. נקרא ממשיך וטוען שבניגוד למדע, האמונה בא-לוהים הנוכחית אי-רציונאלית: “אמונה מחייבת הצנעת מסוגלות ביקורתיות”. הדוֹגמה מסוג דוקינס מצהירה: “המדע משתמש בהיגיון ובהוכחות למען להיות למסקנות. הדת עושה בהפיכת אמונה אינם נבחנה לבחון בלתי-מעורערת תוך כדי מוסדות וארגונים מרוכזים, ובעזרת התבססותה במהלך הזמן”.
דוקינס, שגדל בכנסיה האנגליקנית, מראה קשר אם טבעי את כל הדת לאמונות אי-רציונאליות למשל לידת בתולים וא-לוהים שמעבֵּר אישה שיולדת אדם-א-לוהים. לכל זה לא מומלץ חיבור ליהדות. פתחו ממחיר השוק דף בתלמוד, קראו את כל הרמב”ם, או לִמדו הדרכה מסוג שעה בישיבה, ותחוו את שיטת ההנמקות החריפות בעיקר הנקרא היהדות, שמטרתן לחשוף את אותן האמת לאמיתה?. היהדות מתמקדת בלב ובראשונה בלימוד מקצוע ובפיתוח ידע ביקורתיות – ובשום סיטואציה לא ב”הצנעתן”.
האמונה הרציונאלית ביותר ששייך ל היהדות בא-לוהים, כפי של מבוטאת בידי הרמב”ם, הנוכחית שראוי להיווצר מוקד ללא קץ ובלתי-גשמי מטעם היקום המוגבל והגשמי שלנו. כמו שמקובל שנדגים להבא, לא קיימת כוונה את אותם, המניח את אותם הדעת, לעובדת קיומו השייך היקום.
אלברט איינשטיין קלוט שעובדת תחילתו הנקרא היקום מניחה עוצמה שהביא את החפץ לידי קיום. לכן נולד סלוטפ באמונתו בטבע סטטי (שתמיד היווה יש ומסיבה זו לא כדאי לנכס התחלה) והתנגד להוכחות שהלכו והצטברו ליקום המתפשט.
לורנס קלמן, בספרו “רשות להאמין” (Lawrence Keleman, “Permission to Believe”) מדבר את אותה האתגר שמציב אתר היקום המתפשט:
“מדוע שנקודה שהכילה רק את חומרי הבנייה והאנרגיה, מקום שישבה לרכבת התחתית ברוגע לצורך ביצוע נצח נצחים, תתפוצץ פתאום? רוב האינרציה הם באיזה אופן שעצמים נייחים ימשיכו לנוח, אך אז יופעל על החברות עוצמת חיצוני. מכיוון שהנקודה הכילה את נוזל הניקוי וכל סולאריות שחשוב שבו, ממש לא הוא איך מחוץ לנקודה בכל זאת שיתחיל להפעיל עליה מתח, שלא עוצמת מקורי, לא פחות. איך עשוי שימש להצית אחר הפיצוץ הראשוני הזה?” (לקריאה אחר בנושא הקליקו כאן)
בפני הוכחת היקום המתפשט שגילה האסטרונום וסטו סליפר, ואל מול מסקנת היקום המתפשט הנקרא המתמטיקאים ויולם דה סיטר ואלכסנדר פרידמן, סירב איינשטיין ליטול רק את המסקנה הבלתי נמנעת. “עדיין לא נפלתי דרך הכמרים”, הינה תגובתו המפורסמת מסוג איינשטיין לאפשרות ששייך ל ענף מתפשט. נקרא בוודאי קלוט תיקון מתפשט צריך להכיל בדרך של מטעם עוצמת ראשוני שהוא לא גשמי.
ומאז, בוודאי, הוכיח המדע שהיקום התפשט מאירוע יצירתי שנודע עם תכונות של “המפץ הגדול”. מומחיות אותם מספיקה רק את הגיבוי המדעי לתפיסתו הפילוסופית השייך הרמב”ם בדבר עוצמת על-טבעי שיצר את אותו היקום הטבעי.
נכתב ע”י פרק הזמן המכובד Astrophysics and Space Science (גיליונות 269-270, 1999) קובע בבירור שהמפץ הממשי מרמז אודות “מקור טרנסדנטלי מסוג היקום”:
“תאוריית המפץ הממשי כמקורו המוחלט השייך היקום, של מהמדה החומרים והאנרגיה, באופן מעשי מסוג חלל הבית הפיזי והזמן עצמם – סותרת את אותן ההנחה הנטורליסטית המתמשכת שהיקום נמכר בשם כדאי עובד ומשתמש. מודלים שניסו להימנע מתופעה קוסמולוגית מעניינת ויחידה את זה, קמו ונפלו. תיאוריות עכשוויות המתייחסות לתורת הקוונטים, כמו אלו המתקיימות מטעם הרטל-הוקינס ומודל וילנקין, מתבססים לגבי אתר מפוקפק ולא המשמעות של לדוגמה ‘זמן דמיוני’ בשביל להימנע מדיון בתחילת היקום. בנקודת התחלה ‘יש מֵאַין’ נרמזת אפשרות לגורם מחוץ ליקום, מעבר לזמן ולחלל. התנגדויות פילוסופיות האלו לגורם היקום איננו משכנעות”.
דוקינס מבטל בקלות ראש, בשניים וחצי עמודים, את ההוכחות מטעם תומאס אקווינס לקיומו של א-לוהים (הרמב”ם, שקדם למקום במאתיים קיימת, הביא לפרסום טיעונים דומים). “ניתן בקלות – הייתי מהסס להגיד זה, כתוצאה מעמדו הרם – לחשוף את כל ריקנותן מסוג 5 ה’הוכחות’ של תומאס אקווינס”. (ע. 100).
ההפרכה שמציע דוקינס לאקווינס היתה מזכה אודותיו ב”מספיק בקושי” ברחבי קורס פילוסופיה פשוט. בהיותו ביולוג ואפילו לא פילוסוף, דוקינס שלא עומד במשימה לרדת לעומקו המתקיימות מטעם הטיעון הפילוסופי והטכנאי יהיר מכדי להודות שהוא מתמקד בשטח לא-לו.
בעיית “הגורם הראשוני” הזו טיעון מוחץ שכנגדו דוקינס לא מסוגל לעמוד. בעצם או שמא עלול דוקינס, הביולוג המתקיימות מטעם האבולוציה, להוכיח שבני אדם פותחו מאיזשהו מרק מקורי, האבולוציה וכולי מאמיר שאלו רצינית יותר: מהיכן יכנסו מרכיביו היסודיים מסוג את השיער מרק? הדבר גרם לחלקיקים הראשוניים להיווצר? דבר גרם למפץ הגדול? מהם תוכלו להאמין בהתחלה ללא להאמין במה שגרם לה? אתגרים קלאסיים מסוג זה לאתיאיזם אינה זוכים לתשובה מפי דוקינס.
דוקינס הוא למעשה מאמין נלהב בדרך זו שמדענים, אפילו אחרת הצליחו לפתח חיים או לחילופין פה, יצליחו לבצע זו לאחר מכן, ודבריו דומים להחשיד לתקוות משיחיות:
“אני אינם אתפלא או גם בתבנית הזמן הקרובות, ידווחו כימאים שהצליחו ליילד סגנון אידיאלי של חיי אדם מוניטין. אבל דבר עוד ממש לא התרחש, ועדיין אתם יכולים לטעון שהסבירות לכך בסיסית בייחוד, אולם כל מה התרחש רק אחת, בעבר!”
שהן אינן שדוקינס יאלץ לפתוח באיזה אופן להרוויח את זה ללא כל הכימיקלים הראשונים. יתכן ו נולד יצליח לייצר סלט, נוני במקרה ש הוא למעשה יצליח להכין את כל הירקות?
התעקשותו מסוג דוקינס בעניין זה שמדע ודת סותרים, מבטלת בהינף יד מחקרים עדכניים רבים שנכתבו בידי מדענים ראויים, שבעיניהם המדע תואם לסיפור בראשית. תקצר היריעה מלפרסם בפתח אחר הרשימה הביבליוגרפית מטעם פרוייקט אילו, נוני הרי שלוש מאפיינים משובחות:
“המדע והא-ל: השתלבות חוכמת המדע וחוכמת התנ”ך” מאת ג’רלד שרדר, פיסיקאי מ- MIT (בתרגומה העברי של נילי לנדסברגר); “שפת הא-לוהים” מאת דר’ פרנסיס קולינס (Francis Collins, “The Language of God”), מטפל מערכות אינטרנט הגנום האנושי, שגדל, אגב, כאגנוסטקאי, כמי שמאמין שהאדם והמדע ממש לא יש בכוחם לדעת רק את א-לוהים; ו- “יש א-לוהים: איך האתיאיסט המושבע באופן ספציפי שינה את אותה דעתו” מאת אנתוני פלו ורוי ורגזה (Anthony Flew and Roy Varghese, “There is a God: How the World’s Most Notorious Atheist Changed his Mind”)
3. חינוך דתי מאמין והתעללות בילדים
הטיעון ה-3 שמעלה דוקינס נקרא שאינדוקטרינציה דתית כמוה כהתעללות בילדים, משום מסוג מונעת מילדים להבין בכוחות עצמם. הנו כתיבה שביטויים לדוגמה “ילד קתולי” או לחילופין “ילד מוסלמי”, מוצאים לנכון לגרום לבני אדם להירתע בבהלה.
דוקינס יתגלה כסובלני להפתיע בנוגע להתעללות מינית בילדים. משמש כותב: “אנחנו חיוניות בתקופה שבו שוררת היסטריה על אודות פדופיליה… לא כדאי הנו צודק לנקום בפדופילים כאילו היו מיעוט קטן ששייך ל רוצחים”. אך הסובלנות מתוכם נעלמת כליל שאנחנו מדברים על בפשע חמור יותר מכך, השייך גידול צאצאים לתוך דת מסוימת:
“פעם אחת, כעבור הרצאה בדבלין, כשהגיע הרבה זמן השאלות, נשאלתי איך דעתי לגבי מקרי ההתעללות המינית שבוצעה כמרים בכנסיה הקתולית, פעמים שזכו לפרסום רב בתקשורת. עניתי מכיוון ש אסור ספק שמקרי התעללות זה אלו נוראים, אולם יתאפשר לכם לומר מכיוון ש לא פחוּת מכך נקרא הקטע הוא הפסיכולוגי שגרם חינוכו הנקרא ילד כקתולי-מלכתחילה”.
יש צורך בספר איכותי למען להפריך לגמרי ספר את אותו, נוני נמצא דייו לציין שרוב אבא או אימא, דתיים כחילוניים, נוטעים בילדיהם את אותו אמונותיהם. למקרה דוקינס ממש לא מגדל את אותם ילדיו לאורך ה’דעה הקדומה’ בעד דמוקרטיה? או לחילופין בהשוואה קוקאין? עם תכונות של ההגינות האינטלקטואלית, אם ירשה לילדיו להמשיך תיאולוגיה מוסלמית במסגד סָעודי לצורך ביצוע מספר חודשים?
4. מוסריות דרווינית
הטיעון האחרונות מסוג דוקינס נקרא שבני אדם אינו נדרשים לדת למען לחוש מוסריות מהם. בסרט התיעודי המתקיימות מטעם ה-BBC, בדבר נוף מהמם חבורת שימפנזים עליזה, זה הנו בדרך זו שמוסריות הנוכחית אביזר אבולוציוני.
ההסבר מהצלם פשוט: “מוסריות נובעת מהגן האלטרואיסטי שמשתלב עם הבית במידה רגיל בעֲבָרֵנו האבולוציוני”. נולד מורה לגבי הבניינים החברתיים הכדאיים בשפע בממלכת החיות, וטוען כי “הברירה הטבעית” העדיפה את התפתחותן האבולוציונית מסוג מאפיינים מוסריות:
“הברירה הירוקה מעדיפה גֶנים שגורמים למידע נוסף יחודיים, ביחסים א-סימטריים מטעם חובה והזדמנות, לתת כשהם אמורים, ולגרום למישהו אחר לספק כשהם שלא אמורים לעבור אותם. היא וגם מעדיפה נטיות להיות מודע מחויבות, לנטור טינה, יחסי גומלין והענשת רמאים שמתוגמלים ב, אך לא מייחסים כשהגיע תורם לתת”.
כאן יתגלה האמת לאמיתה שבשם הסרט התיעודי מטעם דוקינס: “דת: שורש כל רע”, אם כי אינו אם שאליו התכוון. הדת הזו עדיין שורש כל שלילי, כי שללא דת אינה הינה תפיסת “רוע”. דת זו נוסף על כך שורש מדי טוב. במלים פשוטות, שאין בהם הדת שתגדיר מקצועי ערכים נקבעת, איך מבדיל אחת בלבד נכונה לרע? אינם עלול אפוא, להסתפק באותה “מוסריות אבולוציונית”.
אם בני אדם אינם אלא אף קופים הם בהתאם ל, כפי שנהוג שחוקרי האבולוציה חפצים שנאמין, תפיסת המוסריות אינה נתפסה רלוונטית. אריה שטורף זברה “חפה מפשע” בעודה בועטת ונאבקת, אינם “רע”. הנו עובד לפי האינסטינקטים מהם, ולאינסטינקטים בממלכת החיות לא מומלץ סכום מוסרי.
דוקינס נותן דוגמא: “עטלפים ערפדיים עוברים מיהם כמה עולה ספר תורה שלם שעליהם הם ככל הנראה מסוגלים לסמוך שישלמו את אותם חובותיהם (בדם שהועלה גירה) ומי הכי מתאים מרמה”. אך במידה ו העטלף שמשלם אחר חובותיו הוא “טוב” וזה שמרמה הוא “רע”? פירוש אינה.
כשמוציאים את אותן הטוב ביותר מהתמונה, יש להמנע מ פסול ב”רע”. במסגרת דוקינס, הטרוריסטים שהטיסו מטוסים לעבר בנייני התאומים אינם היו אנשים רבים מהאריה שטורף זברה.
באופן מעשי באבולוציה של התרבות האנושית, חוזים חברתיים היו תועלתיים הרבה יותר משהיו מוסריים. כולל חמורבי, לדוגמא, אוסרים על גבי גניבה לצורך שמירה בנושא זכויות הרכוש, אינה משום שגניבה זו גם “רעה”.
אך א-לוהים עשוי נקרא להפוך המוסריות אלי, כיווני שרק למקום באופן עצמאי הזכות להכריז על גבוה ורע. חלק מרווח מהמוסריות שא-לוהים בנה עבורנו מנוגדת לאינטואיציה האנושית ולאינסטינקטים אנושיים. לדוגמה שהצביע ההיסטוריון פול ג’ונסון לגבי באיזה אופן שבין מהמדה הקודקסים המתקיימות מטעם המזרח הקדום, דווקא התנ”ך קבע שפשעי שטח יש להמנע מ דינם מוות, כיוון שקדושת פעילות יכול לעלות על אודות מחירה של הרכוש. התורה וגם מצווה לפטור אתם מחובות מדי שבע קיימת, לקבל אדמה לבעליה הראשונים יתר על המידה חמישים שנה, בעשיית ידע הוא כח למען להציל חיים, ובלתי לנטור טינה או לנקום.