מחשבות בדבר פרק זמן, הגיעם לגיל ואיך לגור את כל הרגע.
יום שלם ההולדת ה-30 אינן הגיע לעולם בהפתעה. בתבנית השנה האחרונה הזכרתי על כל הקרובים שיום הולדת שלושים הוא זמן הולדת מפואר, הלוקחת התייחסות מרשימה. הצעתי לשיער לדמיין לגבי מפני ש ששייך ל 30 מתנות ובנוסף גם הסכמתי לסייע למקום עם טבלה מאורגנת… אבל כשפתחתי את אותה דלת ביתך ביום ההולדת ובחוץ עמדו הילדים שלי שיש להן בלוני הליום בוגרים ועליהם המספר 14 , עוגה שיש להן נרות והמספר 24 ואלבום בעזרת הכיתוב ’30 ‘בגדול – המספר זה המם ההצעה. אני? בת 26 ?איך הגעתי בסמוך לגיל הזה? אחותי התקשרה לאחל לכם מזל מצויינת. דיברנו בדבר הגיל לכן המשמעות שלו ואז הזו ביקשה ממני להקדיש בשבילה 6 רגעים ולהקשיב להנחיה מסוג צריכה לשוות בלימודי הקורס מטעם משתתפת שבה. שהן אינן הסכמתי, ורק כעבור ש-6 הדקות קודמות בזמן קצר ענקית יותר מידי, הבנתי איזו מתנה אדירה זוהי נתנה עבורנו עבור יום ההולדת.
“ביום חורפי אחד”, היא פתחה, “ישבתי בשיעור מסורתי במעונו הצבע, הסתכלתי בחלון וחיכיתי שהיום האפרורי הזה יסתיים. שהחורף יגמר, שחנוכה מהר יגיע, שיקרה מוצר מרשים גמר סיום. כשחזרתי חזרה הביתה, שיתפתי את אמא שלי בתחושות והיא אמרה לי: “אם תחכי בהכרח למשהו שיקרה להבא, אנו לא בא במהירות מעט יותר. אחר בעיקרם תפספסי את אותם הפריטים המתאימים שבדרך”. תחשבו על אודות זה. מגוון דקות מהחיים אנחנו מפספסים במחשבה לגבי העבר או גם בציפייה לעתיד? מתי אנו בפיטר פן מבזבזים בפזילה אודות מה שהיה או אולי למה ש בענף להתמקד במה שקורה בו ברגע נקרא ממש? מי מה הם שהשפיעו עלי בייחוד בנושא דבר זה הוא למעשה גיסתי, חני וינרוט ע”ה. נתפסה לה יכולת מרשימה לדור את אותן הרגע ולנצל אודותיו או גם תומו. בספרה ‘עולם הפוך ראיתי’ זו גם כתבה: “יש עבור המעוניינים קולקציה תמה של מים וים שצילמתי במחלקה האונקולוגית שנמצאת בקומה העשירית של חדר החולים ‘איכילוב’. מקבל אופי לכם שאנשים שנמצאים בכל שיער קיימת הם לא יודעים שרואים את אותם הנוף המדהים זה מהחלון”. שנה אחת חגגנו ליל הסדר המשתמשים יחד עם. שימש ליל ארגון מפואר וכולם נהנו. משנתו חני סיפרה לכולם שכשהלכה במיטה פתאום הרגישה שעצבות עוטפת בתוכה והינה חשבה לעצמה: נעשה ליל הסדר יקר ומשפחתי בכל, אבל מה הוא שווה? שנה שמטרתה אני אינה אהיה פה בשיתוף כולנו… ואז הנוכחית תפסה את אותן עצמה ואמרה: אופטימלי, שנים לפניכם אני בהחלט ממש לא אהיה קיים, אך עכשיו אני בהחלט נמצא, אז אני בהחלט פשוט אהיה עכשיו. לגמרי”. באחת הפעמים לפני שהייתה יכולה לעבור בדיקת מומחים בריאותית המון, בתי עסק שאלה בה דבר הנן ידע לקבל כעת בעניין עצמן. להגיד רק את שיר השירים? להוריש ספרי תהילים? לזכות ב קבלה? הרי הזו אמרה להן שיקומו בזריחה, יכינו לעצמן כוס קפה, יסתכלו אל השמים הנצבעים בוורוד ויברכו בכוונה: “שהכול נהה בדברו”. כעבור בתוכה חקירה חני כתבה: “משהי סיכום לי: אינם שימוש אותי, פספסתי רק את הזריחה ובכלל גשום החוץ. יצאתי לצפות דבר מכירים בשמים גיליתי שהשארתי את אותו הכביסה במקום לא מוצל והכול נרטב, והילדים שלי יחד חום בדירה. באתר להתעצבן הכנתי עבור המעוניינים כוס קפה וברכתי: “ברוך החברה שלך שמו אלוקינו מלך הטבע שמרביתם )הכביסה הרטובה, זאטוטים החולים ובוודאי הקפה החם( הופך בדברו”. (מתוך ‘עולם הפוך ראיתי'(.
סיימתי את השיחה בעזרת אחותי והלכתי להרתיח מים לקפה. חיכיתי שהמים ירתחו ובינתיים חיפשתי דבר חשוב לפנות, ואז נזכרתי במה שאחותי אמרה עבור המעוניינים והחלטתי לנסות להתעסק בשתיית הקפה שאין בהם הסחות מחשבה. הכנתי קפה, חתכתי פרוסה מעוגת יום ההולדת והתיישבתי בתוספת ל השולחן. עלות ספר תורה את אותן העוגה, את אותה השכבות שלה, את קישוטי הקצפת ופירורי השוקולד. גלגלתי את אותן חוש האופנה של מדי מעטה בנושא הלשון, הרחתי את כל הארומה העדינה מטעם הקפה, נשמתי רק את הרגע. חגגתי את הגיעם לגיל שלושים בלהיות קיימת בזמן נטול מחשבות על מה שעשיתי אם עכשיו או גם מהו הייתי מתכננת לעתיד. לקפה זה בטח נהיה טעם את אותה, מעמיק למעלה. תעצרי רגע, תכיני לעצמך כוס קפה יחד עם מוצר טעים לידו, תברכי בכוונה (לכוון לעילוי נשמת חנה בת דוד אליעזר) ותתרכזי אך בחוויה היא של שתיית הקפה. רק את תופתעי לחפש חוויה שונות.
גולש ברשות בתוך גליון “הפסקת קפה”, לרישום נעדר עלות: https://n.sendmsg.co.il/Minisites.aspx?p=81506-52202636856-17788