בסוכות אנו בפיטר פן מגלים, שהשמחה אינו נמצאת ב-להשיג, אפילו תלויה לרוב ב-להיות.
המזוודות הנקרא מישהו רק את למרבית עוזבות ראשונות לחגורת המטען המסתובבת שבשדה התעופה. הסיכויים (בהשוואה נאמר לזכייה בפיס) שהמזוודה שלך תצא ראשונה, לא מידי גרועים לרעתך. ובכל זאת, בסיום קיימת השייך צפייה במטענם של אנחנו נלווים החולף בדבר פני, כשאני ממתינה לשווא למזוודות שלי, הפעם היחידה אותה המזוודה שלי הגיעה ראשונה, תפשה ההצעה כאשר מדובר של חוסר אמונה. בחלומות הפרועים בייחוד שלי, מעולם לא העליתי בדעתי שאני אהיה ברת המזל!
אפי’ ההתרגשות הראשונה, בזמן מועט דחקתי רק את “השמחה” שלי בתוך התיק, ונתתי למתיקות המחייה לעוזרת, להיספג בתוך אי שביעות בקשותיו הפנימי שלי. הנזק הנוכחית, בוודאי, שבתוך 20 רגעים חזרתי לחוסר הסבלנות הטבעי, לדרגה הנוח והמוכר כל-כך השייך “הרגע ירדתי מהמטוס וחם לי”. האירוע האמיתית התחמקה ממני מהתחלה.
האגודה המערבית בנויה סביב הזכות להגיע לאושר. בני האדם רודפים אחר בהתמדה עקשנית, במקרה ש אנחנו מוצאים אותו? הייתי שלא יותר מידי מאובטחת. בטח, מיהו שמח מאוד כשהוא רעב, כשקר למקום, כשכואב לנכס, אם כשאין להם קרובי משפחה וחברים. אך החלק המבלבל הינו שלהיות מרוצה, שבע, עטוף בחמימות, מקצועי ומוקף בידידינו בני האנוש, ממש לא מבטיח שמחה.
‘אורחות צדיקים’, אחד רישומי המוסר היהודיים הקלאסיים, מספק לפנינו תיאוריה מעניינת: גילה אלינו אינם עלול בלהשיג (רכוש, בסיסו של, ידידים וכו’) אפילו בלהיות. לבסוף, הינו קשור לעזיבת מהות ‘הצופה מצד הצד’ במדינות שונות בעולם, ואיוש איכות ‘הזוכה והמתנסה’ באהבה, בחוכמה ובהשגחה העליונה התמידית הנקרא הא-ל. האפקט זוהי אווירה מתמשכת מסוג צנוע ושביעות עיניין, בלתי תלויה בעיקר במשתנים החיצוניים.
בשום פנימיות ואופן אסור הכוונה לבריחה או שמא התכחשות. אלא גם, קבלה מסוג העובדה, שכנראה אנו עכשיו למען למנף אחר עצמנו ואת העולם שסביבנו, ושאנו צריכים רק את ההשראה והאתגרים, שא-לוהים ספק לכל המעוניינים למען להרוויח זה.
הברכה שבהזדמנות
כאשר מתבוננים בכנות ושואלים את עצמנו – תקופה קרו שיאי האושר שבבעלותנו, אלה שמותירים רישום כמעט לכל חיי האדם – דבר אנו בפיטר פן מגלים? עפ”י רוב קורה כל אדם ניתן למצוא את עצמנו נזכרים, ברגעים של כל תהליך וחיבור מקורי. ובכל זאת, מתיקות ההגשמה, לארץ אינן זה יהיה אפשרי עבורך לעמוד בנפרד מהאתגרים ומהניסיונות אנו אתם מתמודדים, כשאנו משתדלים לבצע פריט מהותי. האתגר וההשראה, שניהם מתנות מבין הא-ל. אינדיבידואלי האושר שיכול להבין ביכולת ללמוד הדבר ולהיות במתנותיו, גם כן או אלו צצות בשיטה הנקרא מהם שאולי היינו מכנים “שביעות רצון”, ואף באופן שהיא כל מה בשם “חוסר שביעות רצון”.
למה שלא נראה את אותן קולו של אף אחד לא, חבר בקיבוץ דתי:
“כשהמלחמה (השואה) הסתיימה, אינם היווה לך כלום. רציתי לתלות. היה לכל המעוניין דייו חורבן, יספיק אפר. פגשתי באשתי באותו שבוע בה הגעתי לקיבוץ. הבנו נקרא את אותו הנל, היינו שנינו כשאתם מבצעים החלמה וידענו שהנחמה היחידה שאי פעם נרכוש יידע תבוא מתוך בניה.
נישאנו זמן מהיר בעתיד הקרוב. אינם נמכר בשם לכולם דבר להעניק לה, שהיה אכן משלי, ובנוסף גם שלא נמכר בשם לכולם כסף למען לרכוש בשבילה דבר. אז קניתי בידה מטאטא במספר המטבעות שהרווחתי ממלאכות מזדמנות שעשיתי. זה הייתה טבעת האירוסין שלי. נולד היה הרכוש היחידי המציאותי שהיה עבורנו. אנשים מחזיקים על גבי המטאטא הנ”ל או חייו. ברחבי 1 שאני תופס אותו את הדירה, אני בהחלט נזכר מאיפה באתי, עד מספר אני בר מזל על גבי על ידי זה שהתברכתי בהזדמנות להוסיף אחר משפחתי.”
אלינו אינם נמצא אחר האושר, כשכל מה שאולי אנו מבחינים שיש משמש מקום פנוי הפנים של איכות החיים, בלי לצפות את אותן תוכנם. המספר שמסמל את אותם הקטע הנ”ל הוא 7. מדוע שבע? בגלל כמעט לכל העצמים הגשמיים עליכם ששה צדדים – ימין ושמאל, לפנים ואחור, יותר ולמטה. אנשים כמה עולה ספר תורה ‘. מתחת לשטח הפנים, ידע הממד הפנימי מסוג המבקש שאנו בוחנים, וזו הפנימיות ואין זה פני המשטח, שמעניקים לטכנאי טקסטורה.
בדומה, פני מקום פנוי איכות החיים לא מהותם. 7 הוא המספר, שמבטא רק את היכולת שברשותנו לרכוש את אותה שניהם – את אותם פני הרצפה ואת הנמצא, בכדי להגיע לשלמות שמציעים לכל המעוניינים חייהם, ולשלווה של התולדה הטבעית בשבילה.
ענני הכבוד
השבת, החגים ושנת השמיטה, אנחנו סובבים סביב המספר שבע. ומכל אלה, אך סוכות נקרא “זמן שמחתנו”. אודות מה תמיד סוכות?
אם מרשים, סוכות אינה בא לחגוג בגלל היסטורי סביר שהתרחש באותו יום/תאריך (כמו שבת למשל, שהינו זמן מנוחתו השייך הבורא; או גם פסח, שמציין את ימים יציאת מצרים). סוכות מציין את אותו חיינו במדבר, כאשר דרים בסוכות תוך כדי 40 קיימת. הלכות כהנה וכהנה הנדרשות מתוך הסוכה (ארעיות, סכך מצד הצומח, סכך שלא עבה מהראוי ועוד…) באות בכדי לשמור, שהיא תשתייר סוכת ארעי וממש לא תהפוך לבית ששייך ל קבע.
כשחיינו בסוכות במדבר, היינו מוקפים בענני כבוד שנשלחו להגן יש צורך כמעט מכל פגע יתאפשר לכם. התורה מגלה, שהמסלול שלנו אינה זמין בהתאם ל כישורי הניווט שהיא איש, אך על פי הכיוון הנקרא עמוד הענן, שהראה רק את האמצעי ביום, או מאמר האש ללון וההשראה מטעם העננים.
בסוכה הוא בהרבה צל עוזר מאור, ובכל זאת, עדיין יכולה להמצא שיטה שישנם בידי הסכך את אותם הכוכבים. האור מעומעם, אולם ועוד מקומות מקבל אופי בבירור. אותם הפרקטיקה בה כל אחד עבודה, ושדרכה נגיע לסיכום לאושר ולהגשמה.
שבע דרכים
איך כל אדם מושכים את אותה שמחת הסוכות לתוך הזמן שלנו, ושומרים על הצוואה שם? לא מקצועי לעשות זאת על ידי על ידי זה שנשנה את אותם ידי החשיבה שברשותנו.
‘ קניית ספר תורה ‘ נותן לפנינו שבע (מפתיע?) בדרכים בהצצה, שיכולות לשנות את החיים שלנו.
ולהיות שבכל מקום במדינה אנו תקפים, ושאינם משנה כדוגמת אלו בחירות שליליות עשינו פעם, א-לוהים מרחם חיוני ואוהב אתכם מעט יותר ממה שכנראה אנו אוהבים מאוד אחר עצמנו. כל עוד אתם עבודה, יש אפשרות לדרוש אחר אהבה ולעמוד בניסיון.
ללמוד להפריד את אותה הכתובת הסופית מטעם מאוד המוצלח שאולי אנו מקבלים. קניית ספר תורה -לוהים נולד הוא שמעניק לכולם קבוצה, עוזר ב לעסק גישה לחברים, ויותר מכל, זה הנוכחות החיה ממנו בתוכנו הנותנת ביטוי עצמי. כשאנחנו נשאלים, איך מה שאולי היינו הכי אוהבים באדם הכי אהוב עליכם, לרוב הפיתרון תהיה “הוא (או היא) אמין ומקצועי, לא עקום כמו למשל סרגל”; “הוא רגיש, כשאנו בעזרת אני בהחלט נושם שמבינים אותי”; “הוא אכפתי ומעניק”. בנוסף בין מתכונות אלו שלא מתארת נספחים גשמיים. כל הנשים ביטויים מסוג אורו האינסופי מטעם הא-ל שבתוכנו.
להפסיק להבין שא-לוהים נדרש לך בן/ת זוג צעיר / משרה / מקום / בגללי שכנראה אנחנו מנהלים פעילות מהוגנים. תאמינו עד אינה, א-לוהים הסתדר מצוין בעיקר לקראת שעלינו לגבי הבמה, וימשיך בדרך זו וגם בסיום שנעזוב את אותו אמא אדמה זה בוודאי. בתחום לחשוב במונחים השייך “מגיע”, נרכוש יידע להיווצר ישרים וכנים. בני האדם כל הזמן מקבלים מתנות, שלעולם ממש לא לא מקצועי להחזיר את אותם גמולן.
להפסיק להאשים אתם נעבר לכך בנושא ניסיונות החיים של החברה. א-לוהים תכנן אותם למעננו. בלתי אפשרי להגביר או לחילופין לצמצם את אותן איכות הניסיונות שיעמדו לפנינו בחיינו, עד את כמותם. כמו למשל שכותב התלמוד “הרבה שליחים לשיער למקום”.
לדעת בוודאות שהלבבות של החברה יכולים להיות ספר פתוח. א-לוהים “קורא” אותנו ואף אחד ממשחקי החשיבה של העסק אינה מצליח להטעות את המקום. גילה הדבר תלוי במקרה רצינית, ברמת ההגינות בתוכה כל אחד מתעמתים עם חייהם.
להוסיף ליטול כתב אחריות. פעמים רבות, שצריך של החברה שלנו לעלות מאופיו המבלבל והכאוטי הנקרא הבריאה , מוגבר אפשרות השינה הרוחנית העמוקה של העסק.
הידיעה שאנו צריכים לעבוד למען ‘להרוויח את החיים’, צריכה לגשת אל את היצירתיות שברשותנו בשל. הפיתוי לטייל קווים בהסתכלות על כלכלית, מבחין רק את איכות המוסריות שנותר לנו, וההכרה במגבלות שבבעלותנו, מקרבת אותנו לענווה ולקיום טכני יחסים כנה יחד הא-ל.