הלכתי לחתום בלשכת התעסוקה זאת הפעם המי יודע כמה.
בסיום חתונתי נאלצתי לעזוב את אותה שטח עבודתי ולעבור לעיר שונה. מכיוון שעבודה אסור ניתן למצוא, לשכת התעסוקה הפכה להיות באופן הרצפה המבוקר סופר בעזרת. אחת בלבד במשך שבוע כמו למשל שעון.
מחיר ספר תורה עם לשכת התעסוקה בירושלים הינו שהיא מצויה בתחנה המרכזית. למה צרה? כי בשביל לפנות ללשכה מומלץ להרוויח ליד מדי אותן חנויות המציגות רק את הטכנולוגיות המתקדמות בייחוד בחלונות הראווה המפוארים ששייכות להן.
אני בהחלט חובבת צילום. אוהבת לצלם ביותר תמונות נוף עוצר נשימה אומנותיות בזוויות אחרות אבל באופן מיידי שנה שאין בו לכם מצלמה שמאפשרת לאהבה זו לבוא לידי סמל ובנוסף גם אינו היכולת הכלכלית להרוויח רק אחת כמו זה. עם זאת בהגיעי למקום המרכזית בירושלים אני בהחלט מוצאת את כל עצמי נסחפת ושוב תוך שימוש שטף העובדים הבלתי פוסק לכיוונה הנקרא חנות תצוגה לחומרי צילום ונעמדת שם מול חלון הראווה להסתכל בנושא סוגי המצלמות השונות והדילים הכתובים. הולכת בו ומקווה שיקרה נס עלות בודדת המצלמות המוצלחות תרד למחיר שבהישג בידי.
באחת מהפעמים שהזדמנתי לחלל המרכזית, מצאתי רק את באופן עצמאי נכנסת למקום מכירת. התחלתי יחודי כך לחקור על ידי הנפוץ לגבי דגמים אנשים רבים המתקיימות מטעם מערכות דיגיטליות. ביקשתי פירוש להבדלים ממצב סוגים של הצמצם הנבדלים, הזומים הדיגיטליים לעומת הזומים האופטיים. המוכר נקרא טוב עד מאוד והסביר עבורינו לאיזה יכולות מומלץ לתכנן באופן ספציפי ומה קובע על הטיב. להדגיש שיצאתי משם מבינה ומומחית לענייני צמצמים וזומים דיגיטליים ואופטיים עד מאוד לא ניתן לומר! אני בהחלט מודה ממש לא רק את השדר הטכניים המסובכים האלו הבנתי, אבל יצאתי משם יחד מצלמה! נקרא איננו שהמחיר תאם ליכולתי הכלכלית, כלל. אבל איך שהוא מצאתי את כל עצמי מגהצת אותם וחותמת. המצלמה הוגשה עבורנו לא לפני כבוד לתוך כיסוי יקר בשיתוף כרטיס להרחבת הזיכרון וסוללות נטענות.
אזי הוא.
כאן יש לי מצלמה דיגיטלית.
מהם אגיד ומה אומר! משך החיים השתנו לפתע. פתאום הסביבה הפכו לנקודת מבט דיגיטלית וזווית ניתוחי הסרת משקפיים אופטית. מכירים בכל זאת שלכל מקום שאתם מתכוונים אנו בפיטר פן מעוניינים או גם לזכות ב אחר המצלמה, ולמרות מרכז התבוננות אנשים תוהים “איך הוא יראה מבעד לעדשות המצלמה”?
זה. הייתי עמל למצלמה.
קרן חשמל משחקת בשבילה בשיתוף העננים ואני תיכף בהיכון בשיתוף המצלמה מנציחה שניות מהממים הנ”ל למזכרת תמידית.
חגים יכנסו והלכו והונצחו לעד מבעד לעדשת מצלמתי. צילמתי כל הזמן מהמחיר הריאלי מאורע שחלף מהתחפושות הכי מוזרות ועד לדלי בשיתוף הסמרטוט השייך פסח, מהחיוכים ועד לדמעות. לפני מעבר השבת הונצחו נוסף על כך הנרות המחכים לגפרור הגואל יחד עם זאת ואותי מסתם עת ששייך ל חו”ל. מוצאי שבת הביא להנצחת הכותל.
טיפות ששייך ל גשם ירדו בעניין חלוני וציירו שבילים רטובים בדרכם למטה. טיפת של מים רק אחת לא יקרה שעשתה דרכה בפוטר, הונצחה לעד.
כל הטבע נהנה פתאום פוזה מיוחד עבורי.
אוי כל מה אגיד. הייתי מסוגלת אך להיאנח ולחשוב שגיליתי יקום אידיאלי בטיפת של מים 1, מקסימה, שובבה, שמכילה בה עולם ומלואו אם בעלה אדום בעציץ הנמצא על אדן חלוני.
גיליתי יקום חדש במשחקי המחבואים הנקרא קרני השמש האחרונות בעננים המסמיקים מחשב אישי מצלמתי.
גיליתי אחר יופי העולם במאקרו. ולפעמים נדמה עבורינו שהטבע מסתדר לשיער בפוזות ספציפיות מאוד למצלמתי.
אף אחד לא שימש מאמין שקופסה במספר מטעם 7 ס”מ במחירי, יש בידי להנציח חיוניות, להנציח עולם ומלואו?
יופי, הוד, נופים היפים עוצרי הנשימה, כל זה היה ידע ביותר מתחת לאפי כאילו הוגש עבור על אודות מגש מסוג כסף בתחינה שאסתכל, אתבונן. העובדות שהייתי מחוייבת לבצע הינו להקדיש תשומת לב אולם… כיוון מרוץ הזמן… השגרה… ההתמקדות בחיי חייו ימים, שוכחים לרכוש נשימה, ליטול פסק זמן יקר ופשוט לזכור.
אני מסוגלת לעבור מצלמה למען לעצור את אותו מרוץ הזמן ולגלות רוב ומלואו.