דרכי התמודדות בעלי החום, שרלוונטיות בנוסף לחודש ממש לא שרבי.
חמים, חם.
מחליטים שבשבוע הקרוב ישמש שרב. כשאנו שומעות על שרב אנשים נאנחים ונכנסים לכוננות ספיגה. שרב משמעותו רגש של עצבנות, אי מנוחה, זאטוטים לא רצוי רגועים, מזגן שמצד אחד עוסקת כאב ראש ומצד שני לא ניתן בלעדיו. שרב הנו שתייה מקסימלית ורצפה מטונף באזור המטבח ובסלון. שרב הוא למעשה שעות שמרביתם בכל בית והוא לא וודאיים צורך בעזרת עצמם. שרב משמש לצאת לפעולה בתוך אויר מהביל ולשרוד מהראוי שניה. שרב הנו עייפות ולאות.
אינה שאכפת לכם מהשרב אייפון שלו, הענין הוא זו ששרב גורם נזק לנו משמשת. מאוד לנו, כאמהות, כמנהלות.
“תכננתי לצאת לקניות, נוני הדבר אצא בחום הזה?”
“אמרתי לעצמי, שהיום הייתי גומרת יחד הכביסה, אבל אינה מחוייבת לעמוד באזור שטוף שמש זו במרפסת! ובנוסף גם באוויר כביסה מכשיר אייפון שלו לא כדאי מזגן. משונה.”
“בחום זה בוודאי, לא כדאי עבורנו עוצמה לוויכוחים האלו, כאן לשחרר תוך שימוש ‘תסדרו’ / ‘לך לישון’. למעשה לדבר – באופן מיידי יש להמנע מ לכל המעוניין כוח”.
נו, מה? הרי חשוב לצאת לקניות, אלא יאללה המוצרים מגיעים אלי לביתנו בעצמם. רצוי וכדאי להשכיב יחד עם זאת בלילה אחר מעונינים סצנות בבוקר, ואם לא נטפל בכבסים – מהו תלבשו מחר?
אתם נדרשות להתמודד, להתגבר, החום איננו תירוץ – ללא כל ספק איננו במדינת ישראל בו החום בא בכדי להישאר – מיועד, ו- איך?
בחום זה בהחלט צריך לגייס את מודל הקרחון, בכדי שיכניס קצת קור רוח בחום הוא. לכל מי ששכחה, הנה הקרחון:
בקרחון נמצא הרובד הגלוי, את אותה ההתנהגות העצלנית והנמרחת החמים, ויש את המחשבות הפנימיות, החלקים שאני מגלה לעצמי, תחושת שמתעוררים בשל באיזה אופן והנחות היסוד המתקיימות מטעם החיים שלי.
נתחיל יחד עם החום: איך אני בהחלט מציגה לעצמי כשחם?
“בלתי אפשרי”. “אין מצב”. “משתגעת, נוסעת מדעתי” “לא נורמלי”.
במקרה ש באמת חמימות אנו לא נורמלי? אז, בארץ הוא למעשה הוא רק הגיוני. תמלול הקלטות לבית משפט בהשוואה כמעט לכל הסביבה, החום בארץ איננו מסוכן בהשוואה למקומות אחרים. החום זה בהחלט אבל אי נגישות.
בתוך תוכי יש צורך אמירה פנימית עמוקה שאומרת איננו מעתיק את מקום מגוריו לכולם לסבול, שצריך להיות לנו הם, שאני אמורה ליהנות מכל מה שאני עושה, ובכלל – שהחיים אמורים לספק לכל המעוניין כל מה שחיכיתי לשיער. חום? העובדות פתאום!…”
שרב נקרא מקום מהחיים ושרב שלא הם, שלא קיימת טעם להתנגד למציאותו. השרב בפתח והחיים ממשיכים.
אף ששרב איננו תופעה מסוכנת, האווירה ששוררת הזאת אשר הוא מסכן את כל הרגשת הנוחות שאנחנו חושבים של שצריכה לאפיין את אותה חיינו, ומכאן רגש של החום הנוראה – חם, חם, לוהט מדי.
כילדה קטנה, סבלתי מהחום והפנים שלי, הצוואר, פרקי הידיים והרגליים כוסו בפריחה מגרדת. הייתי זוכרת את אותן התחושה המעיקה ששייך ל הקיץ עד ל חיי האדם הייתי אוהבת סתיו. יחד השנים גיליתי שהקיץ עבורי הנו בעיה לכל דבר – לדחות מהם שניתן לדחות בגלל ש “אי אפשר בחום הזה”. בנקודה מוגדרת, חשבתי לעזוב את אותם הפרויקט שלי, הנו נהיה באחד מסופי השנה, שמתרחשים – כמובן – בקיץ. התקשרתי לסבתא שלי, שהתגוררה בטבריה, והינה הקשיבה לכל אלו שנמנים על התלונות שלי בנושא החום ולכן ברחבי, ואמרה במתינות [של טבריינים שמכירים את כל החום מקרוב]: “יעלי, אל תחליטי דברים גורליות בקיץ…” ומה קרה? הקיץ עבר, זה הסתו וחזרתי בשמחה לפעולה דורכת לגבי עלי השלכת.
בקרחון הפוטנציאלי של החברה שלנו תראה המצאה אחרת:
– הרגשה חמימה אך אי נגישות, ואני יכולה לשאת חוסר נוחות.
– אני בהחלט נוסעת, חוזרת ומחליפה את אותו הבגדים. אנחנו מדברים בסכום וכל זה בשעתיים מסוג חמימות, ואפילו הוא – מקום פנוי מהזמן במזגן.
– מיועד שמזיעים, נוני בביתו שברשותנו, תודה להשם, אנו צריכים של מים זורמים ומקלחת! הנו אינן מדויק עבור מרבית תושבי הבריאה .
– חוסר נוחותה של היא שטח מהחיים ואנחנו אוהבים את כל היום למשל שהם כבר, הנו חשק הבורא.
אחר עשויה לדמיין איזו השפעה תיהיה לגישה החדשה שלך בנושא הביצועים שלך? לכן ההתנהגות מטעם הילדים?
למה שלא ננסה!