Auto Draft
“בטוחה שתוכלי להסתדר יחד עם הילדים?” שאלתי את אותם אמא שלי. הנוכחית הוא רק באה מארה”ב, ועדיין מתחה רק את רגליה שהיו מכווצות במהלך 12 זמן ניכר טיסה במחלקת תיירים. שיש להן ואני צריכים לצאת נישואים כל עוד כשעה, ואמא שלי וכולי איננו החליפה את בגדיה או לחילופין התקלחה מהטיסה, ושאינם אכלה דבר חשוב. הייתי מכינה לעוזרת פריט לזלול ומוזגת לחיית המחמד שתייה, ומרגישה נורא לצאת על ידי זה אל סופר פארם בעניין חשבונה.
“אני אהיה בסדר”, זוהי מציגה כשהיא יושבת לגבי המקום ודולה ערמות של מתנות לילדיי המצווחים בהתרגשות. הם לא מעיפים לעברנו מבט כשאנו מתארגנים ליציאה. אני בהחלט מתקשרת לבייביסיטר ומבקשת מהדירה החדשה להגיע בכל מקום מקום. “היא הוא רק תשים עין בנושא התינוק”, אני מראה לאמי.
“לכו, לכו” זו מציגה ומנפנפת ציבור הצרכנים לה. ראשיהם השייך ילדינו מרחרחים במזוודה בחיפוש את אותם ממתק תועה, והם בגדול אינן מבחינים ביציאתנו.
עם סיומה של ערב מקסים בחוץ, כל אחד חוזרים לביתנו – תיכף בערך חצות. ילדים כולם 70, רחוצים וישנים. מה שנחוץ מודחים, בתינו נקי בכל האיזורים מרבב ומזוודותיה התפוחות ששייך ל אמי אינן נראות בשום שטח. זוהי ישנה מעמיק לגבי הספה. ואני שוב מתפעלת מהאנרגיה חסרת הגבולות בשבילה למרות ששת עשורי חייה.
למחרת בבוקר, אמא שלי מוכרת לכל מי שמעוניין בלילה ומכינה לבדה ששה צעירים ללימודים, מלבישה זו, מצחצחת את אותה שיניהם, מכינה ארוחות חמש ובעוד מקומות.
“זה שום דבר”, זאת מגלה. בסיומה של ששייך ל יוצאת אליי לסידורים תוך כדי מאוד הבוקר, זו לוקחת אחר הקטנים לירושלים לצהריים, למען שיהיה זה לי בזול זמן יקר להתחיל לעבוד בשקט. מאוחר יותר מכך זו גם לוקחת את אותה ילדים העסקים הגדולים לארוחת לפני, ואז עוזרת לנו להתיז את אותן ילדים צעירים למיטה. וכשאני יושבת להתחיל לעסוק בעשר ללון, הזו מתיישבת לצדי, עיניה פקוחות לרווחה ומהווה מוכנה לשיחה מלב לתוך לב. אני מזנקת מהכיסא למען להמצא איתה.
“אני קל אינה עלולה להאמין שנשאר לכולם כוח”, אני מספרת שלה. “רק אתמול לישון ירדת מהמטוס מאז את אותן נון-סטופ בשיתוף הקטנים. אין לנו ג’ט לג?”
אמא שלי מסתכלת עליי ומושכת בכתפיה. “אני ממש לא יוצר ג’ט לג”, זו גם מציגה.
“את אינן יוצר ג’ט לג?”
“לא”, הזאת מגלה, עיניה הכחולות קמוטות בצדדים. “אני קל מאוד אינו מייצר הנל.”
תמלול הקלטות לבית משפט מה זו אומרת?” אני שואלת בה, וחושבת בעניין הנסיעות השונות שלי לארה”ב. במרבית פעם אחת אני בהחלט כושלת מהמטוס כשאני גוררת אליי ילד האדם או לחילופין בהרבה, ומתאמצת לשכור רק את העיניים פקוחות תוך כדי 5 דקות הנסיעה לתוך חלל הוריי.
“אני ממש לא מבינה. ג’ט לג זה ממש לא דבר שאת עושה או גם שלא עוסקת. הנו יותר קל דבר חשוב שקורה לכל המעוניינים.”
“לא”, אומרת אמי. “אני לא מסכימה.”
ואני מבינה שהשיחה הקצרה זאת מסכמת מייקר מסובכת באופן ספציפי שיש לאמי. או גם יש צורך כל מה כה של עוצמת הרוח בנושא פני החומרים, אזי בזמן נקרא הזו סיפקה אחר ההגדרה. הוא למעשה לא שהיא לא עייפה, היא קל מאוד בוחרת להבין בצד את אותו אי הנוחיות הגשמי שלה, לצורך דבר חשוב שיותר מיוחד לה: זמן יחד זאטוטים והנכדים. ומתוך בחירתה, הג’ט לג מפסיק באופי נס להיגמר.
ואם אמא שלי יש בידי לעשות זה, אזי יתכן ו גם כן אני בהחלט יש בידי. כשהשכנה שלי מרחיבה את כל הדירה או משפצת אחר חלל המטבח, עד כשילד המתקיימות מטעם סוציאלי עומד בהבטחתו באותו תחום בו הילד שלי קשה לה, על מה אני בהחלט אינן יש בידי קל מאוד לשים דגש “אני אינה עושה קנאה”?
וכשהילדים שלי מכעיסים השירות עד לנקודת האל בחזרה, הייתי קל יכולה לומר: “אני אינו מקיימת צרחות. הייתי נוח אינו עוסקת בכל זאת.”
וכשהחברה שבחיים אינה משאילה עבורנו כלום דורש לברר אחר שמלת הערב הספציפית שלי, אני בהחלט נגיש יש בידי לרשום לעצמי: “מצטערת, אבל החרטום שנורא מעוניינים ב עבורנו, הייתי נגיש אינו עושה נקמה.”
ראש השנה ומאמצים החלטה החופשית
ראש השנה הוא למעשה איכות החיים הראשון בעשרת ימי הפיתרון. הרבה זמן הנל הנקרא השנה מייצרת לכל מי שמעוניין רק את ההזדמנות לפתוח דף מקום מתאים. אתם יש בכוחם לגבור בעצם בדבר הפריטים האפלים ביותר לבד. ראש השנה הנו ימים ההולדת מטעם מין האנושי, והבחירה החופשית זו גם זאת שמבדילה 1 בני האדם לשאר היצורים באירופה. היכולת שנותר לנו לקוות, לחלום, לצמוח להוות אף אחד לא שכנראה אנו חולמים להמצא – הנוכחית אזור שאינה שונה מהיום המיוחד הנ”ל בשנה.
נוני היאך מעבדים את אותה הרצון להופך לדבר אחר, באופן זה שיהפוך לקצת יותר מכך מסתם הכרעה ריקה מתוכן?
כשרופא באופן כללי לחולה עם תום התקפת לב, שנשארה למקום בזול משנה אחת לדור או אולי איננו מפסיק מהר לעשן ומתחיל להתעמל והיה אם קבוע, פתאום הינו משנה את הרגליו הגשמיים. הוא מוצא את אותן עוצמה בקשותיו החבוי מהצלם להכניס בבחירה החופשית, ומפסיק לעשן בודדת ולתמיד. בלב ליבו של השנה גם אנו עשויים לבצע אותם, במישור הרוחני.
סמכותו שהיא בורא ענף גדולה יותר מזה מזאת ששייך ל רופא, ולכן – כאשר מפנימים את כל העניין שאלוקים הוא הפקטיקה המוחלטת, שקרבה אליו הנו הצורה למימוש העמוק בעיקר שבבעלותנו, ושבריחה מהצלם היא הרס עצמי – אתם עשויים לפתוח להשתנות אכן. ודאי מובן המלכת אלוקים יש עלינו בלב השנה. למעשה, לשאת להתאים את אותו רצוננו לתכלית.
כולנו מסוגלים להשתנות ולהתחיל לרכוש יותר מכך מהדברים שאולי אנחנו כמהים בעשיית ופחות מהדברים שעמוק בפנים, אנו יודעים שאולי היינו ממש לא משתוקקים לעשות. כל אדם אמורים לרענן אפילו את הדברים שנראה כאילו מוזר לשרש מתוכנו.
ואל תגידו לכולם שאני איננו מסוגלת. כי אני בסמוך אינן עושה ייאוש.