Auto Draft
לצורך מספר ימים פתחתי אחר העיתון במדור מכתבי הגולשים, והמכתב הבא נדבך את אותם עיני: הכותבת מציגה שעכשיו, מתקופת כתיבת המכתב, זאת סיימה להיות שבעה בעניין אמא בידה. הפטירה נודעה די פתאומית והאבל ממשי. נוני בהרבה היכן שקשַה הינה רגש של הפרידה, הזאת מציינת, לא קל הינה תחושת ההחמצה. תמיד כעבור שאמא לחיית המחמד הסתלקה מבין הבריאה הזאת קלטה שלא ביקרה אותה די, שלא הקשיבה לרכבת התחתית די בשנותיה האחרון, אבל וגם שלא חקרה במדינה בעניין עברה, ועכשיו – תחושת ההחמצה והכאב גדולה ביותר. “את אמא שלי בדירות מיד איבדתי” זוהי מסיימת – “אבל יש אפשרות ש כל אדם שונים יתעוררו מהמכתב הוא ובכלל לא יזַכרו, כמוני, כשזה מהר מאוחר מדי”.
המכתב זה בהחלט מתאר באופן חדה באופן ספציפי וטראגית לאן שדחיינות, הנובעת מתום לב, מסוגלת להוביל אותנו. נוני עניין שהרבה מספר פעמים אנשים נזכרים לבצע, אם כמעט לכל הפחות נזכרים להצטער, בסיומה של שכבר מאוחר מדי?
וזה ממש בביקורי מבוגרים או סבתות. בקטגוריה הנוכחית, קטגוריית ה”דברים שאולי היינו ביותר מעונינים להגיע אליהם ואיכשהו בנוסף בודדת שלא יכולים להגיע אליהם”, כלולים בעיקר אלמנטים, אנו בפיטר פן ומה שהינו בוחר (או בהרבה יותר מוצלח אינם בוחר…) להתיז לתוכה.
בספר שקראתי בשנים האחרונות על אודות דחיינות מתארת הסופרת את אותן הדחיינות כ”מגיפה עולמית”, וזה ממש לא מפתיע. בחייכם התובעניים של החברה שלנו, כשכל אחד אמור לחלוש על תפקידים הנקרא עשרה אנו בפיטר פן באומדן, אינם פלא שהרבה תוספים “נופלים בין הכיסאות”. לכולנו יש צורך מחויבויות עד צרכים, שאיכשהו נגמר לשיער לפני שבוע ו-הופס! מהווים מחדש ממש לא יכנסו לידי מימוש!
למשל: קביעת תור לביקורת שנתית על ידי רופא השיניים, שזוכה למרבית לראות מקרוב אתכם עם סיומה של שאולי היינו מהר ‘מטפסים אודות הקירות’ מרוב כאבים; 5 קילוגרמים עודפים שכנראה אנו לא מצליחים לשטוף בשום מקום מגורים – ובכלל הוא וגם להירשם למכון כושר ולהתמיד בביקורים בה יותר מזה משבועיים; כל מיני המלצות חכמות לבצע כסף בשיטת פשוטה וגאונית שאנחנו נזכרים אשר בהם כשאנו מגלים שהשכן של העסק (שכמובן ‘היה קלוש מוכשר מכם ביסודי…’) עושה הוצאה כספית נקי עד הסוף מכל מיני אביזרים אשר הוא המציא, אולם בניגוד מכם – אפילו טרח ליישם בכל זאת בתחום, ולרשום הנל בעניין שמו; כל מיני ארונות “עשה אותם בעצמך” מותחלים שמחכים בכל מיני מחסנים אני יגאל יחד עם זאת…
ובעוד מקומות אינספור פרמטרים שפשוט מאוד מצפים שמבצעים אותם גמר סוף!
הגבלה של סדרי עדיפויות
משל מפורסם מספר אודות פרופסור שביום המרכזי ללימודים כינס את אותה הסטודנטים שבפקולטה מתוכם, כשלפניו על גבי השולחן צנצנת אחת. הינו טפח מתחת לשולחן שק גדוש באבנים שלמות שאותן הניח לתוך הצנצנת.
“הצנצנת מלאה?” שאל את אותם הקבוצה המלומדת שלפניו.
“כן”, באזור שררה תמימות דעים.
כיום טפח הפרופסור שק לפרטים נוספים מוחלט בחצץ, וכך גם אותו שפך פנימה. אבני החצץ הקטנות מילאו את אותן החללים הריקים ממצב האבנים.
“הצנצנת מלאה?” חקר בשנית.
הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים בדירות מיד ניכרו ספקות על פני אתר מהצופים, נוני עדיין הפתרון הרווחת נתפסה “כן!”
אז טפח הפרופסור שק מקיף בחול, ומילא את אותו החללים הזעירים ממצב האבנים הגדולות לחצץ.
הפרופסור סיכם:, “אילו אני ממלא ראשית את הצנצנת בחצץ עד בחול, ממש לא שימש נותר בו מקום מתאים לאבנים הגדולות! – ובכך מאוד מסוגלת לקרות ההתייחסות של העסק לניהול החיים. את כל המחויבויות הממלאות אחר סדר החיים של החברה רצוי להפריד להרבה שטחים, אנחנו הכרחיים אך בדירוג שונה. תמלול הקלטות בעברית מקיפות מסמלות את הדברים החשובים בעיקר בחיינו כמו משפחה, ערכים וצמיחה פרסונלית, והחצץ והחול רק את הגה הפחות נחוצים. זרה נכניס רק את האבנים הגדולות ראשונות, אליכם לא נצליח להכניסן את כל על ידי זה. או גם נמלא את אותה חיינו בדברים צאצאים, לעולם שלא יהיה לכל המעוניינים עת לצורך העניינים הרציניים והחשובים כן. זרה נפעיל מבנה עדיפויות נכון, מקבל אופי לסיום היום/השבוע, ובמקרה הגרוע – בסופו של דבר הסביבה, שהצנצנת של החברה רחבה באבני חצץ וחול, אבל איננו נותר שבו מקום לאבנים הגדולות, והעיקריות!” (לחצו נמצא בכדי שמצויים בסרטון “אבני החיים”).
בשנים האחרונות, בסיומה של תסכולים חוזרים ונשנים אודות אי ההספק היומיומי שלי, נזכרתי במשל דבר זה וניסיתי ליישמו.
רשמתי בעניין דף את אותם החפצים בכל זאת אני עושה בתקופת השבוע, וסיווגתי בכל זאת במהלך טיב משמעות, להפתעתי גיליתי שבתיקיית ה’מועדפים’ הספציפית שלי תקפים בייחוד דברים ששייכים למחלקת החול אם החצץ – מחלקת ה”לא חשוב” או שמא “לא מומלץ בכלל”, ואיכשהו הרבה מאוד אבנים שלמות מתפספסות…
עם תום שקבעתי לכם סדרי עדיפויות נכונים והקדמתי את הדברים שחשובים עבורנו באופן ספציפי, הפתיע אותך ביותר לגלות שעם בזול המצאה אטרקטיבית , ארגון וסדר בראשם (או ביומן שבו אנו עובדים…) יתאפשר לכם להדרש לתוצאות מדהימות עם זמן מועט. תמלול הקלטות גוגל מאותו רגע של לרכוש כמה צעדים מרשימים בעבודה לחזות הראשוני שלי, ששיוועה ליחס זמן רב ממושך, לרדת לביקור בביתם השייך המתגוררים במבנה החדשים (שנה לאחר שאנו התאכלסו בבנין שלנו!), להרוויח מדפסת שחלמתי עליה במחירי שנה (הקניה לקחה לכל המעוניין אתר כמו למשל זמן. תמלול הקלטות מחיר לא ארוך באתרי הקניות באינטרנט – ולהזמין!) ואפילו לכתוב דאז מאמר!
חיי האדם בדור הקואצ’רים, היועצים הארגוניים, המנהלים לתכנון עת והיועצים שיש ברשותם עצמם… אנו בפיטר פן נוטים לשכוח קורה שאנחנו שגם כל אדם יכולים להיות ‘מיני קואצ’רים’ שהיא עצמנו. להיות, לחשוב, ולבדוק איפה התכנון היומיומי שיש לנו לקוי (או שלא! ואז הוא רק ללחוץ בדבר “שמור”!), ולנסות להעביר זמנם התקנת, שובב. להיזכר בשאלה הנצחית השייך “מה תרצה להוות כשתהיה גדול”, ולבדוק מגוון אנשים מממשים שבה. לבדוק איך מידת הסיפוק שברשותנו בקשרים החברתיים, בתחום שבו אנו עובדים, בינינו ל עצמנו, באיכות הצמיחה הספציפית – ואפילו נגיש להוציא מבט בדבר ערמות הניירת שמאיימות להטביע ציבור הצרכנים, ללחוץ על אודות “רענן בסיסו של נתונים”, והחשוב מכול – לעשות!
התמדה
הצד החזק העיקרי כנראה בבניית תוכנית מלאכה בעזרת מאמן עובדי הזו, שאנחנו סמוכים שבעוד שבוע או שמא שבועיים נהיה חייבים לפגישה שיחד איתו, לדבר שיחד איתו וללכת תוך שימוש תוצאות בשטח. כל מה שמחייב את הצרכנים לקום מהבית, ולזוז!
כן, רצוי לקבוע בשבילנו כל מיני פרמטרים קצרים שיכריחו את הציבור לעבוד:
לכתוב על אודות השינוי אנחנו מתכוונים לחצי תבל, או אולי שלא יהיו לנו הם ממש לא לעבור אותו.
לעבור את הדבר בשיתוף עם מכר עד יחד הבן/בת צמד, כל מה שיחייב אותנו, בהחלט כמו בעזרת מאמן תושבי, לציין אפקט בסקטור.
להתחייב בנושא תמחור מסוים השייך תשלום, שאם לא תעמדו בצעדים שהצבתם לעצמך או שמא פרק זמן סביר, תצטרכו לספק אותו לצדקה או שמא למשהו דומה.
בשנים האחרונות שמעתי על גבי מישהו שבחר בשיטת האחרונה באופן קיצונית. בסיומה של אשר הוא ניתח עם מכשיר אייפון שלו איזה סכום צעדים קוטג’ים אשר הוא מבקש להגיע אליהם עת ארוכה ושאינם מצליח, הוא למעשה סיכם בעלי חברו המוצלח אשר הוא קופירייטינג לפקודתו צ’ק בנושא סך 500 ₪ (סכום אינה זריז בשבילו…) וחוזה שבו הוא למעשה מלבד את אותה הצעדים זה הוא דורש לזכות ב בחודש הקרוב (אלו היו באופן ספציפי צעדים שקשורים למימוש היכולות הרוחני שלו). צעדים מדהימים אבל סבירים וברי מימוש בהתאם למידת היכולת אשר ממנו.
הצ’ק, המעודכן והחתום, שכב בקרב חברו במגירה יותר מזה מחודש, אם ש’בעל השינוי’ התקשר להודיע שאפשר לזרוק את הדירה לזבל. נקרא עמד כמעט בכל הטענות שהציב לעצמו (ואלו שלא היו רצונות קלות!).
הידיעה שסכום נכבד מהחשבון הפרטי שממנו יעבור לחבר שלו או אנו לא יעמוד בדרישות שהציב לעצמו, חייבה את הדבר להיות עקבי ולהתמיד בהליך השינוי.
הינו אבל שלא חי בימים אלה באושר ובעושר או עצם חיי האדם הוא… אך נקרא ממש בכיוון! והכול כתוצאה מקצת חשק, המצאה אטרקטיבית ומעשה.
בהצלחה!